גזר דין בתיק ת"פ 26516-12-12

הנאשם הודה והורשע בהזדמנות הראשונה בכתב האישום שהוגש נגדו הכולל עבירה של שהיה בישראל שלא כדין. בנוסף ביקש הנאשם לצרף והודה בת"פ 17223-12-11 בעבירות של שהיה בישראל שלא כדין, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח ונהיגה ברכב ישראלי ללא היתר.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר ולחלט ערבויות שהפקיד. היא טענה כי הנאשם חזר ועבר את העבירה נשוא תיק זה לאחר שנחקר ושוחרר בתנאים בעקבות התיק הנוסף שבו הודה, ובעוד אותו תיק תלוי ועומד נגדו. לטענה שלפיה הנאשם הגיש בקשה להיתר שהיה בישראל ונענה בסירוב השיבה ב"כ המאשימה כי הרשויות המוסמכות שוקלות את שיקוליהן וטעמיהן עימן. היא ציינה כי הנאשם מתנייד בישראל ברכב ישראלי והדבר מקשה על כוחות הביטחון לאתרו. התובעת הגישה את גיליון ההרשעות של הנאשם הכולל עבירה של ניסיון לשהיה בלתי חוקית משנת 2007. לטענת המאשימה טווח הענישה ההולם לעבירות של שהיה בישראל שלא כחוק בלבד נע בין ארבעה חודשים לבין שנת מאסר. בהתחשב בהרשעתו הקודמת ובעבירות הנלוות ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך שישה חודשים ומאסר על תנאי וכן לחלט הפקדה בסך 4,000 ש"ח שהנאשם הפקיד בתיק הנ"ל.

ב"כ הנאשם טען כי נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה אינן שגרתיות. אין מדובר באדם הנכנס לישראל בכוונה פלילית, שכן כל בני משפחתו של הנאשם, הוריו ואחיו הצעירים ממנו והמבוגרים ממנו, כולם קיבלו היתרי כניסה לישראל מלבד הנאשם. בכך, טוען הסניגור, נוצר מצב בלתי סביר שהאחריות לו מוטלת על המדינה, וכל רצונו של הנאשם הוא לחבור לבני משפחתו. ב"כ הנאשם הציג תעודות זהות שניתנו לבני משפחתו של הנאשם וכן תכתובת עם משרד הפנים, אך על אף אלו הנאשם לא קיבל היתר כניסה לישראל. באשר לנסיבות הספציפיות של ביצוע העבירות טען הסניגור כי הנאשם נתפס נוהג ברכבו של אחיו בסמוך לבית האחר, כשהוא מסייע לאח המטופל בארבעה ילדים קטנים נכים. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, חמישה ימים, ולחלופין להסתפק בתקופה קצרה, וכן להקל עם הנאשם ביתר רכיבי העונש.

אני סבורה שמתחם הענישה בעבירות של שהיה בלתי חוקית בישראל נע בין מספר ימי מאסר בפועל לבין מספר חודשים. (ראו לדוגמא: עפ"ג 57019-07-12 בבית המשפט המחוזי מרכז, בו נקבע טווח ענישה שבין שלושים יום לבין שישה חודשי מאסר לעבירה של כניסה לישראל).

בענייננו, הנאשם הודה והורשע בשתי עבירות של שהיה בישראל שלא כחוק. באחד התיקים הורשע גם במספר עבירות נלוות, שיש להן חומרה בפני עצמן, שכן הן עלולות לסכן את המשתמשים בכבישי ישראל, ומכל מקום הן פוגעות בהסדרי הכיסוי הביטוחי במקרה של תאונה, בשל העובדה שלנאשם אין רישיון נהיגה ותעודת ביטוח לנהיגה בישראל.

חומרה נוספת יש בכך שהנאשם עבר את העבירה השניה בהיות התיק הראשון תלוי ועומד נגדו, ובהרשעה הקודמת העומדת ברקע הדברים.

הסבר להצטברות העבירות ניתן למצוא בטענת הסניגור שלפיה כל בני משפחתו של הנאשם מתגוררים בישראל והנאשם מעוניין לחבור אליהם. אכן, ניתן להבין את רצונו של הנאשם לשהות עם בני משפחתו. אולם אין בכך כדי לאפשר לו לפעול על דעת עצמו, ולהתיר לעצמו את שלא הותר לו על ידי הרשויות המוסמכות. ב"כ הנאשם טען כיח ההימנעות ממתן היתר לנאשם נבעה משיקולים בירוקרטיים שונים. אולם סבירה לא פחות האפשרות שקיימת מניעה כלשהי שבגינה נמנע היתר הכניסה דוקא מן הנאשם. הנאשם הוסיף חטא על פשע. הוא לא הסתפק בשהיה בישראל ונתפס כשהוא נוהג ברכב. נראה שהסירוב לתת לו היתר כניסה לישראל לא מנע מן הנאשם לנהוג כאילו ניתן לו היתר.

נסיבות מיוחדות אלה והעובדה שבני משפחתו של הנאשם חיים בישראל מגבירה את הצורך בהטלת עונש מרתיע צופה פני עתיד, על מנת למנוע מן הנאשם לחזור ולהיכנס לישראל.  

מאידך גיסא, יש להביא בחשבון לזכות הנאשם את הודאתו המהירה, עוד בשלב הדיון במעצר, אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי, ואת צירף התיק הנוסף אשר אף הוא חסך זמן.

לנוכח כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן:

1.         מאסר בפועל למשך שלושה חודשים ויום אחד בניכוי תקופת מעצרו של הנאשם בתיק הנוכחי ובת"פ 17223-12-11  המצורף.

2.         מאסר על תנאי לשלושה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

3.         אני מורה על חילוט סכום של 1,000 ש"ח מתוך ההפקדה הקיימת בת"פ 17223-12-11 או בתיק המעצר הקשור אליו, לאחר שהנאשם לא התייצב למשפטו וחזר וביצע עבירה דומה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתן היום,  י טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: